השעה שלוש וחצי ואני לא רגוע

מחשבות זדוניות מתגנבות אלי ומשקרות לי שאולי... ואז עולים במוחי הרהורים לא ראויים והרגשה שנגדך זוממים ומאחורי הגב שלך רוקחים לך מרקחת איומה ונוראית שרק ממתינה לך מעבר לפינה שאתה לא רואה כעת, או מוסתרת בכוונה ממך. מעין קנוניה, כולם בשו שו לא מדברים, שותקים, מסתירים, לא מגלים, חושדים, מדברים עליי דברים רעים. ואין מה שיפיג את התחושה כי המציאות היא כזאת, אני לבד, וכולם ניתקו את עצמם ממני, בלי להסברים מיותרים, כאילו האדם שהיה מולם תריסר שנים - פתאום כבר לא קיים יען לא היה מעולם. נמחק!

סתם מחשבות זדוניות קשות עלייך נפרשות מראות יופייך לבושה טיפ טופ כוסית בכול קנה מידה, פוסעת בין הקומות, מסדרת עניינים מדברת ומסבירה בידה המכוונת והחזקה. מחשבות זדוניות עולות לי על כמה פעמים במשמרת את מקבלת הצעה ומסרבת ואם יכולה להיות הצעה שאין עומדים בפניה ואז מה? מחשבות זדוניות שמטפסות לי במעלה חוט השדרה שלי ומצמררות אותי. הרי הוכחה את מנעת עצמך מזוגיות עם בעלך בד בבד את מקפידה לשדך את כל הכמהים למגע ידה של האישה ומוכנים לשלם מזומנים תמורת רגעים ספורים של מגע אינטימי שלו הם זקוקים.

אף לא פעם לא ישבת ודיברת איתי והסברת לי כדי שאולי יתפוגגו להם מחשבות נלוזות אלו. תמיד הגבת בזעם נוראי איום ונורא וטרקת את השיחה בפרצוף. את יודעת שזעם כזה מראה שיש דברים בגו. את לא אומרת לי אם אני האשם, את לא אומרת שאני לא אשם. את מצביעה על העייפות כסיבה מוצדקת חרף כל מה שאומרים בספרים שמניעת זוגיות היא הדרך הבטוחה לכשל מערכות כולל בתא המשפחתי שמוביל בהכרח לפרידה שממנה מי שנפגע הוא הילדים בלבד. את ידעת ונתת לזה להתדרדר למצב הנתון. ואני שחושב או שחשבתי אז עם הזין, שיחקתי לידייך ותוכניתך הצליחה להקיא אותי מתוכך. כשידך עליונה ואת צודקת וכולם מצדיקים את המעשה ורק אותי מבזים.

אלו הן מחשבות רעות אני לא חושב שיזדמן לך לקרוא את הכול או להבין מה אני רוצה לומר לך, כי בעצם ולמעשה אני בעצמי לא מבין, לא אמרת לי לא כתבת לי, עשית מעשה בלי הסבר לבן זוגך פרט לכך שאני צריך טיפול ממושך שירחיק אותי כמה שיותר ממך. ולתקופה ארוכה שתעזור לך לבסס את מקום מושבך ולמצוא רגע לעצמך - שאחריו מגיע הצורך לאינטימיות. אז קחי את הזמן שלך לעצמך.

אני אכול בתוכי על נטישתך

אוהב אותך ומתגעגע אלייך שתגידי לי האם עד כדי כך אני על הפנים ודוחה אותך פיזית כמו נפשית עד כי היית צריכה לברוח ולעזוב אותי לבד בחשיכה. בלעדייך אני כמו סומא בארובה, בלעדייך אין לי חיים. את היית ועודך עבורי כל עולמי. בלעדייך יהיה לי קשה מאוד לחזור ולהיות יוסי הגיבור שהכרת פעם. אני שבר כלי ובנטישתך אותי את מכה בי מתחת לחגורה "זה לא נורא" כך את אומרת ולך יש איתך שלושה ילדים שיחממו אותך ויש לך אחים דואגים ואימא השומעת לך ולי אין אף אחד פרט למה שלקחת לי.

ככה אני מרגיש עכשיו ובזו העת אני מצטער שזה כבד קצת והמילים לא תמיד מאירות פנים.

לילה טוב אהובה.

אין תגובות: