ארבע בבוקר, אני יכול להתקשר אלייך, אבל ניערת אותי היום כמה פעמים כשאת מסיימת את השיחה כשאת אומרת "אני אדבר איתך מחר כשאקום", לחץ בעבודה אני מבין. זה בסדר. מטיילות עליי נמליי מחשבות מגרדות ולא נותנות לי לעצום עין, אני מתהפך לכאן ולשם והשקט לא נדם. אז קמתי אל מול המחשב ואני כותב אחרי שלקחתי חצי כדור קלונקס שיעזור לי להירדם. נראה עד כמה המילים ירוצו לי במקלדת עד שזה יקרה.
שקט כאן, גם עם שני שקט בבית, נופלת עלי תחושה שאני לבד, במצבי הקודם שלא זז מהבית. זה כמו קבר שכזה. ועוד עם השקט הזה, שום רחש אין מסביב פרט ללחשו הבלתי פוסק של המאוורר. משמיש ישנה אחרי שנבחה כל הלילה על העולים והיורדים מהבניין. דיברתי עם דיוויד ולאה ענתה לי דווקא בלבביות שלא ציפיתי לשמוע בקולה. הוא רוצה שאני אקנה לו יו יו אני חושב אם הבנתי נכון. אח כמה שהילד הזה חסר לי. אני כותב עליו וכמו גוש עולה בגרון שלי. אני בולע אותו והוא מר לי ועצוב.
אני רואה אותך רצה מהעבודה לבית אחרי שישנת אמש שעתיים ואת לא בקו הבריאות - אני מחזיק לך ידיים. תשמרי על הבריאות כשאת אוכלת טוב בראש ובראשונה כי משם, או מחוסר לשם, באים ועולים תחלואים. הלוואי שהייתה לי הזכות לחבק אותך באופן שתשאבי מכך עידוד. אז גם וירטואלית אני מחבק אותך מכאן שתזכי לקבל את החיבוק חם ככל שרק ניתן. עטוף באהבה רבה אלייך ואל מעשייך ופועלך למען ילדייך. כשאני מלווה אותו בתפילה לשלומך ולמחילה מלבך הרחום שתתקבל כתשורה אפילו וירטואלית, לשם ההתחלה החדשה.
ואני יודע כי אם יש לך כל כך מעט זמן לשנת היופי שלך. כך נשאר לך עוד יותר מעט כדי לקרוא. וכבר לא נשאר כוח לכתוב, כי יש הרבה לכתוב ואין זמן אפילו לא להתחיל. ואני מכבד את המצב כיודע אותו מבית. אני לא לחוץ לתשובות ממך. הם ימתינו עד שתתרצה דעתך ותנוח עלייך הרוח לענות לי ולהסביר כמו לדבר. שנעשה את זה יותר על גבי האינטרנט. המילים חשובות לי, אני זקוק למילים כתובות שלך המדברות אלי כמו פרחח או כאל מי שאת רק תרצי בי. רק לשמור על קשר תמידי ורצוף. האם תוכלי להקדיש עבורי עשר דקות ביום ולכתוב לי כדי שאקרא שוב ושוב את המילים של אהובתי שאולי לא תשוב. עשר דקות ואפילו פחות לענות לי. אנא עניני, אל תעזביני כשאת הולכת ואין לך מחשב ואין שם עדיין תשתית.
אולי עבורי, למען הזיכרונות הטובים, תגיעי רבע שעה לפני לעבודה, יש לא רחוק אינטרנט בשקלים בודדים, נכנסים יוצאים חמש דקות, את קורא שלוש את כותבת או להפך. אני כאן לבד וגלמוד עם שאלות גדולות וקטנות, גם מציקות כמו נושכות אותי ואוכלות בי טיפין ,טיפין. אז עשי עימי חסד אחד. אל תנתקי את הקשר הווירטואלי הזה איתי. אני שואב ממנו המון ויודע שיש במילים כתובות הגיון שאין אנו רואים כאשר מדברים פנים אל פנים.
אז בבקשה רבה אהובה
אל תנתקי את המילים שלי אלייך
שלך, אוהב וכואב אותך.
שקט כאן, גם עם שני שקט בבית, נופלת עלי תחושה שאני לבד, במצבי הקודם שלא זז מהבית. זה כמו קבר שכזה. ועוד עם השקט הזה, שום רחש אין מסביב פרט ללחשו הבלתי פוסק של המאוורר. משמיש ישנה אחרי שנבחה כל הלילה על העולים והיורדים מהבניין. דיברתי עם דיוויד ולאה ענתה לי דווקא בלבביות שלא ציפיתי לשמוע בקולה. הוא רוצה שאני אקנה לו יו יו אני חושב אם הבנתי נכון. אח כמה שהילד הזה חסר לי. אני כותב עליו וכמו גוש עולה בגרון שלי. אני בולע אותו והוא מר לי ועצוב.
אני רואה אותך רצה מהעבודה לבית אחרי שישנת אמש שעתיים ואת לא בקו הבריאות - אני מחזיק לך ידיים. תשמרי על הבריאות כשאת אוכלת טוב בראש ובראשונה כי משם, או מחוסר לשם, באים ועולים תחלואים. הלוואי שהייתה לי הזכות לחבק אותך באופן שתשאבי מכך עידוד. אז גם וירטואלית אני מחבק אותך מכאן שתזכי לקבל את החיבוק חם ככל שרק ניתן. עטוף באהבה רבה אלייך ואל מעשייך ופועלך למען ילדייך. כשאני מלווה אותו בתפילה לשלומך ולמחילה מלבך הרחום שתתקבל כתשורה אפילו וירטואלית, לשם ההתחלה החדשה.
ואני יודע כי אם יש לך כל כך מעט זמן לשנת היופי שלך. כך נשאר לך עוד יותר מעט כדי לקרוא. וכבר לא נשאר כוח לכתוב, כי יש הרבה לכתוב ואין זמן אפילו לא להתחיל. ואני מכבד את המצב כיודע אותו מבית. אני לא לחוץ לתשובות ממך. הם ימתינו עד שתתרצה דעתך ותנוח עלייך הרוח לענות לי ולהסביר כמו לדבר. שנעשה את זה יותר על גבי האינטרנט. המילים חשובות לי, אני זקוק למילים כתובות שלך המדברות אלי כמו פרחח או כאל מי שאת רק תרצי בי. רק לשמור על קשר תמידי ורצוף. האם תוכלי להקדיש עבורי עשר דקות ביום ולכתוב לי כדי שאקרא שוב ושוב את המילים של אהובתי שאולי לא תשוב. עשר דקות ואפילו פחות לענות לי. אנא עניני, אל תעזביני כשאת הולכת ואין לך מחשב ואין שם עדיין תשתית.
אולי עבורי, למען הזיכרונות הטובים, תגיעי רבע שעה לפני לעבודה, יש לא רחוק אינטרנט בשקלים בודדים, נכנסים יוצאים חמש דקות, את קורא שלוש את כותבת או להפך. אני כאן לבד וגלמוד עם שאלות גדולות וקטנות, גם מציקות כמו נושכות אותי ואוכלות בי טיפין ,טיפין. אז עשי עימי חסד אחד. אל תנתקי את הקשר הווירטואלי הזה איתי. אני שואב ממנו המון ויודע שיש במילים כתובות הגיון שאין אנו רואים כאשר מדברים פנים אל פנים.
אז בבקשה רבה אהובה
אל תנתקי את המילים שלי אלייך
שלך, אוהב וכואב אותך.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה