בודד הוא הלילה ולוחש

לוחש לי כמה נעים היה יופייך המדהים. כמה אהבתי להביט בך וללטף אותך בעיניי בלבד משערך השחור הארוך והחלק במורד הצוואר לזוג עופרים מוחבאים שטעמם ורכותם בתוכי נספגים הגעגועים אלייך רננית - כמה שאת יפה... אלוהים אדירים. ענוגה ורכה הינך יפתי ומום אין בך. כמה צר לי שלא הצלחתי להעביר לך עד כמה אהבתי חזקה כל כך. ומתוך מצוקתי האישית שידרתי לך חיצונית מה שבחרת לקלוט, אני כמו סמרטוט כבויי ודהויי עד נעלם. התחבאתי בתוך עצמי מסומם. ולא הצלחתי לבטל את ההשפעה הרעה שאני עושה לעצמי, בטרם תעבור אלייך יפתי חמדת לבי רננית אהובתי. פאק שלי שנעשה בהיסח דעת או מתוך גאווה גברית שחשבתי כי הרחקתי אותה ממני שנים רבות בטרם. כך או אחרת, את הולכת ואני נשאר וברוחי אלייך ואל הילדים נשאר מחובר.

את הכסף האחרון שלי בזבזתי במכולת. אני מסודר עד יום ראשון. נראה לי שהגברתי את העשן שאני מדליק ויותר סיגריות נמצאות במאפרה, אחרי שירדתי ל5 ביום אני מתחיל להעלות בחזרה. לחץ המאורעות גורם לי לרגרסיה בגמילה מסיגריות וניקוטין. אבל גם את זה אני אפסיק לחלוטין ברגע שהכול ישב מונח במקומו ואני אתחיל טיפול יומי שיעזור לי לצאת קצת מעצמי, כאביי ושאר הדברים שמעיקים עליי. כך יהיה, זו החלטה ברורה.

ויהיו עוד מכתבים
אוהב אותך כי זה עושה לי נעים.