יותר רגוע מליל אמש, אם עולים בי רגשות לא נוחים, אני מצליח להתגבר עליהם, כשאני שומע את קולך גם אם הוא מאחורי הטלפון, את מצליחה להשרות בי שלווה שאף אחד לא מצליח לעשות. שני הלכה לישון ואני ער ביותר מתגעגע אלייך נורא וטועם את שפתייך לאור הדמיון והמראות, בהיסח דעת אני לפעמים מביט בשמיכה ובכרית ולשנייה את שם אסופה אל עצמך כהרגלך ואת איננה כשאני מתרכז בשמיכה הבודדה גם ממני. מתגעגע לילדים, התקשרתי היום ודיוויד כבר ישן מזמן. ואני אמרתי לעצמי... איזה פסיכי אני, תמיד ביום חמישי הוא כאילו נופל שדוד מכל השבוע. תמיד הוא היה נרדם מוקדם בימי חמישי. היה קורא לי לחבק אותו ולהתבכיין קצת שהוא "רוצה אמא" ואני תוהה אם הוא כעת גם בוכה ו"רוצה אבא". ואז אני מחבק אותו בעיני רוחי בפרידה. ממני הוא נקטע, אולי קשה להסביר אבל הוא לא כאן ואני מרגיש שגזרו ממני משהו שחסר ביותר. לפעמים נדמה לי שאני שומע אותו צוחק, בצחוקו המתגלגל כמנגינה נעימה, אבל אני מזהה כבר בהתחלה שזה לא דיוויד, אבל עדיין ממשיך להקשיב אולי בכול זאת אשמע ואעלוץ גם אם זה יהיה רק בדמיון. וקשה לי עם הדמיון להעלות את הילדים, יש בזה כאב מסוג שמעטים מכירים, אני כואב אותם בזיכרונות המודחקים שלי. יש לי קושי רב להעלות את המראות עם הילדים מסביב רצים, צועקים, באים והולכים, מתרחצים, מנדנדים, אוכלים, בוכים, אוהבים, מחבקים ומעניקים את אהבתם באופן שלי היה מושלם. חנליאה בזרועותיי התכרבלה תמיד, עם מצבי הרוח הזועמים ובפנים חמוצים. וחיבקה אותי כשהיא מספרת לי על מה שהרגיז אותה עם החברות בכיתה. ועכשיו יורדות לי בפעם הראשונה דמעות. היא סיפרה ואני יעצתי להרגיע אותה. ומאי המתוקה מדבש, קופי שלך ביופי ובאופי מיוחדת במינה שהייתה ישנה בין זרועותיי כאשר הייתה ילדה קטנה. ואני דומע על אמת כמו שלא דמעתי עד כה. אני רואה את הכתוב מטושטש. אבל אני יודע שזה היה צריך לצאת. וזה מה שעושות לי הזיכרונות על הילדים שלי שאיתך נמצאים ואותך מחבקים באהבה כפולה ומכופלת שהרי את להם אם יחידה. כפי שכתבת לי שלא רצית להיות. אז ניגבתי את הדמעות, קינחתי את האף ואני מתעודד כאשר דווקא דמותך עולה מולי. אני לא בוכה כאשר אני חושב עלייך, אני זוכר כיצד בכיתי ולא פעם אחת כשאת מאמצת אותי ללבך באהבה שלא הייתה גדולה ממנה בשעתה. אני לא בוכה בגללך, כי אני אוהב אותך לטובתך. מה שנעשה היה צריך כנראה להיעשות לא רק אני ואת מתפצלים לאיים שונים התהליכים בעולם מהרוח הנושבת משם גורמים לפיצולים וזעזועים, ראי איך התפצלה מדינת פלסטין לשני ראשים המתנגדים אחד לשני. ואני לא אתן לזה להשפיע עלינו. גם כשאנו נהייה מפוצלים אני אשתוקק לשמור על אחדות ותמימות דעים בכול התחומים, לעזור לך ולהשפיע אם תתני לי לטובת הילדים. ולפעמים... המחשבות המחורבנות באות כמו זאת שעינת יודעת היכן את גרה והיא נוחתת עלייך ואני אין לי צל של מושג איפה בדיוק את תגורי עם הילדים שלי. משהו המליץ לך להחריש ולהסתיר. ושוב, זה לא שאני טוען נגדך, אני כנה איתך, תמיד הייתי, התרגלתי לא לשקר לך ואני אומר לך את מה שאני מרגיש ואיתך הסליחה שזה נשמע כמו הטחה. זה לא! זה אני, לבד, בודד, מול המקלדת בלב רוטט חושב עלייך אהובה ורוצה אותך בתקווה שלא תהרגי את התחושות שפועמות בך, שהמרחק לא יפריד את הלהבות שנשארו מאותה האהבה שהייתה תמיד וכעת דועכת ואין איש רואה את העתיד. את לקחת על עצמך צעד, מאחורייך כולם ואת צריכה להשלים אותו ולתפור סביבו את החליפה של הסביבה החדשה.
את מבולבלת הן מזה וגם מהדברים שאני כותב, אני אוהב לכן אני כותב, אני לא מוותר גם אם יש בך ניצוץ ואת תרשי לי אני אדליק אותו ללהבה ברורה רק אם תתני לי. אבל ברחת, צעד אחד לריחוק כבר לקחת. הצעד השני היה צריך להיות שלי, קווית או חשבת שאמלט כמו פחדן ואברח ממך כמו לטובתך. ואפקיר כרגיל את הילדים לגדול איתך. וחיזוקים את תקבלי מעינת על כך. על הצעד הנחרץ כל כך. ואם היא לא תצדיק אותך אוטומטית אני טמבל סתם. אבל תעזבי זה דיבורים לחינם, לא יצא מכאן שום דבר לעניין. את מקבלת אותה על טיפשותה או בגינה וזה חשבון אישי שלך ואסור לי להתערב, במיוחד שלקחת את עצמך ממני, כדי להיפטר מהאוהב.
רננית, את כל כך עסוקה בו זמנית שאני מתפלא שאת מצליחה למצוא זמן לנהר המילים שאני שולח לך. כבר בשבוע הבא תהייה לך מנוחה ושלווה ואת המילים לא תצליחי לקרוא באין מחשבים והם יישארו להם תלויים באוויר. לא נשמעים מכך גם לא תוכלי להגיב ואני לא אבלבל לך את המוח עם הסיפורים שלי על אהבות ושאר השטויות במיץ עגבניות. ותוכלי לשקם את עצמך פרטני כמו שכתבת לי והצחקת אותי. איתי לא רצית ללכת לטיפול פרטני. אבל את הראש שלך יטחן לבד איזה "שרינק" שיוציא ממך את מה שאת רוצה בתוכך ובהגיונך שהלב לא מתיר לו לעשות כמצפון. את רוצה ללכת לטיפול שסירבת לו תמיד, כדי לסתום לי את הפה, להשתיק אותי. או שזה בגדר אותם רצונות שאנחנו אף פעם לא מממשים רק רוצים.
כך או אחרת אהבת חיי הנפלאה רננית המקסימה ולא אחרת. אשמור לך אמונים עד אשר אדע בוודאות שאותי את לא רוצה יותר בחיים. ואני רגיש נורא לדברים הרוחשים סביבי. אהבתך חשובה לי אם איבדתי אותך לנצח שחררי גם אותי ותדעי אותי לא חשוב כמה זה יכאב, יש דברים שצריכים לנתח אותם כדי להיות בריאים. את ערכת ניתוח לניתוק הזוגיות אני לא מנתק אני ממתין שתאזרי כוחות כדי לנסות ולנהל איתי כמה דקות ביום דיון במילים כאן כשאני כותב ואת מסבירה ואת אומרת ואני עונה ננהל דיאלוג פתוח יותר. וגם לזה אין לך זמן, כמה דקות לקרוא שורות ארוכות ולענות קצרות זה מה שהספקת. זה מה שהקצבת לי מזמנך ועשית לי חסד כי את המילים שלך לא קראתי עידנים. כתבת שאת מתגעגעת גם כמוני אבל שלא כמוני שום מילת אהבה לא הייתה שם. הקפדת לא לשזור מילים של אוהבים בין השורות. ואני מבין שאת משתוקקת כמה שיותר להיות לא מבולבלת ולהחליט כמו תמיד כשאת חזקה ומובילה צעד אחד קדימה.
את חזקה אם את יכולה לעמוד מול המילים שלי האוהבות הכותבות ולהחסיר מהמילים שלך את המילה אהבה, כשאת רומזת על געגועים, אנחנו גם מתגעגעים לכלבים. האם אלו הם אותם געגועים שחשים לעזובים כמו כלבים, או שזה אתו הדבר רק שאצל בני האדם ישנו רגש האהבה גם. געגועים לחיבוקים חמים. אני מתגעגע אלייך וכשאני מתגעגע אלייך אני חש אהבה רבה לדמות שעולה וברכות היא משליכה עלי שלווה ורוגע. אני מבין שגעגועייך מלווים בכעס איום על מעשים ובזיכרונות ארוכים הרשומים להם בראש שלך המקסים. מילה אחר מילה מאשימה וטענות מרות שמעלות טעם גועלי לבעלי. הכול רשום אצלך ומתועד מתי דרכתי עלייך ופצעתי אותך, איך שברתי חפצים ואמרתי מילים קשות ואת רושמת וזה לא נגמר לך, בכל פעם שאת מתחילה לכתוב מיד את רואה שזה עובר לכתב אישום. ואז את מפסיקה. כמה מילות עידוד בהתחלה ומיד את עוברת לרשימה הבלתי נגמרת, הפעם עצרת עצמך ושלחת, פעמים קודמות הושלכו לפח. אין לך מילים וקשה לך להסביר דברים שגם לך לא מובנים אבל את שייכת לאלו שיוזמים. חייבת היית לעשות מעשה כי ככה את בנויה, את עושה צעד גדול וסומכת על עצמך שהמשבר יחלוף לעומת שבא.
לילה טוב
את מבולבלת הן מזה וגם מהדברים שאני כותב, אני אוהב לכן אני כותב, אני לא מוותר גם אם יש בך ניצוץ ואת תרשי לי אני אדליק אותו ללהבה ברורה רק אם תתני לי. אבל ברחת, צעד אחד לריחוק כבר לקחת. הצעד השני היה צריך להיות שלי, קווית או חשבת שאמלט כמו פחדן ואברח ממך כמו לטובתך. ואפקיר כרגיל את הילדים לגדול איתך. וחיזוקים את תקבלי מעינת על כך. על הצעד הנחרץ כל כך. ואם היא לא תצדיק אותך אוטומטית אני טמבל סתם. אבל תעזבי זה דיבורים לחינם, לא יצא מכאן שום דבר לעניין. את מקבלת אותה על טיפשותה או בגינה וזה חשבון אישי שלך ואסור לי להתערב, במיוחד שלקחת את עצמך ממני, כדי להיפטר מהאוהב.
רננית, את כל כך עסוקה בו זמנית שאני מתפלא שאת מצליחה למצוא זמן לנהר המילים שאני שולח לך. כבר בשבוע הבא תהייה לך מנוחה ושלווה ואת המילים לא תצליחי לקרוא באין מחשבים והם יישארו להם תלויים באוויר. לא נשמעים מכך גם לא תוכלי להגיב ואני לא אבלבל לך את המוח עם הסיפורים שלי על אהבות ושאר השטויות במיץ עגבניות. ותוכלי לשקם את עצמך פרטני כמו שכתבת לי והצחקת אותי. איתי לא רצית ללכת לטיפול פרטני. אבל את הראש שלך יטחן לבד איזה "שרינק" שיוציא ממך את מה שאת רוצה בתוכך ובהגיונך שהלב לא מתיר לו לעשות כמצפון. את רוצה ללכת לטיפול שסירבת לו תמיד, כדי לסתום לי את הפה, להשתיק אותי. או שזה בגדר אותם רצונות שאנחנו אף פעם לא מממשים רק רוצים.
כך או אחרת אהבת חיי הנפלאה רננית המקסימה ולא אחרת. אשמור לך אמונים עד אשר אדע בוודאות שאותי את לא רוצה יותר בחיים. ואני רגיש נורא לדברים הרוחשים סביבי. אהבתך חשובה לי אם איבדתי אותך לנצח שחררי גם אותי ותדעי אותי לא חשוב כמה זה יכאב, יש דברים שצריכים לנתח אותם כדי להיות בריאים. את ערכת ניתוח לניתוק הזוגיות אני לא מנתק אני ממתין שתאזרי כוחות כדי לנסות ולנהל איתי כמה דקות ביום דיון במילים כאן כשאני כותב ואת מסבירה ואת אומרת ואני עונה ננהל דיאלוג פתוח יותר. וגם לזה אין לך זמן, כמה דקות לקרוא שורות ארוכות ולענות קצרות זה מה שהספקת. זה מה שהקצבת לי מזמנך ועשית לי חסד כי את המילים שלך לא קראתי עידנים. כתבת שאת מתגעגעת גם כמוני אבל שלא כמוני שום מילת אהבה לא הייתה שם. הקפדת לא לשזור מילים של אוהבים בין השורות. ואני מבין שאת משתוקקת כמה שיותר להיות לא מבולבלת ולהחליט כמו תמיד כשאת חזקה ומובילה צעד אחד קדימה.
את חזקה אם את יכולה לעמוד מול המילים שלי האוהבות הכותבות ולהחסיר מהמילים שלך את המילה אהבה, כשאת רומזת על געגועים, אנחנו גם מתגעגעים לכלבים. האם אלו הם אותם געגועים שחשים לעזובים כמו כלבים, או שזה אתו הדבר רק שאצל בני האדם ישנו רגש האהבה גם. געגועים לחיבוקים חמים. אני מתגעגע אלייך וכשאני מתגעגע אלייך אני חש אהבה רבה לדמות שעולה וברכות היא משליכה עלי שלווה ורוגע. אני מבין שגעגועייך מלווים בכעס איום על מעשים ובזיכרונות ארוכים הרשומים להם בראש שלך המקסים. מילה אחר מילה מאשימה וטענות מרות שמעלות טעם גועלי לבעלי. הכול רשום אצלך ומתועד מתי דרכתי עלייך ופצעתי אותך, איך שברתי חפצים ואמרתי מילים קשות ואת רושמת וזה לא נגמר לך, בכל פעם שאת מתחילה לכתוב מיד את רואה שזה עובר לכתב אישום. ואז את מפסיקה. כמה מילות עידוד בהתחלה ומיד את עוברת לרשימה הבלתי נגמרת, הפעם עצרת עצמך ושלחת, פעמים קודמות הושלכו לפח. אין לך מילים וקשה לך להסביר דברים שגם לך לא מובנים אבל את שייכת לאלו שיוזמים. חייבת היית לעשות מעשה כי ככה את בנויה, את עושה צעד גדול וסומכת על עצמך שהמשבר יחלוף לעומת שבא.
לילה טוב
תכף אחייג אלייך
אוהב מאוד אותך
שלך תמיד אהיה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה