שבת בצהריים, אני חופשי וזמני בידי, אין לי התחייבויות כלפי אף אחד בעולם. ההרגשה צריכה הייתה להיות טובה, אבל הרגשות מתעתעים בתוכי. יש בי מעין אושר על שהצלחתי להסיר את הכבלים מעל הלב שלי. מאידך מפעפעת בי התחושה של אובדן, אבל זה צפוי, אני לא מאלו שקופצים בין אופוריה לדיכאון בהרף עין. יש בי איזון, דעיכה של רגש אחד מחלחלת לתחושה רגשית הפוכה ומזינה אותה לאט. וככה מתגבשת בי לאיטה ההחלטה שכפיתי על עצמי, החלטה קשה – לא לראות או להכיר במשפחה שאיתה חייתי זה 15 שנה לערך.
במבט לאחור, אני היום רואה שאין כל טעם להיצמד אל הילדים כשהם קטנים ולהיות להם אבא במשרה מלאה או חלקית. כי בסופו של תהליך, כאשר הם גדולים. הם תמיד שמים פס על האבא. ונצמדים לאם ללא סייגים, ואלו הם פני טבע הדברים. כך שחסר תועלת לנסות ולשנות סדרי בראשית. כמה שאני לא אשקיע בהם, התמורה תהיה הפוכה לסדר גודל ההשקעה. ולא רק זאת, ככל שאשקיע מרץ בטיפוח הילדים. יעלו בי הציפיות לסעד מהם לכשאהיה זקן נזקק לחסדיהם.
אני רואה את האבות האחרים סביבי, כשהזוגיות ברחבי הארץ מתפרקת והתא המשפחתי מתפצל לשניים. זה אולי מגביר את המכירות והמשק פורח שהרי הצריכה מכפילה את עצמה. אבל זה גם דופק את המסמר האחרון בארון הפטריארכים מהזן הגברי. בד בבד נפתח חלון רחב למטריארכיה של האישה. היום היא שולטת במשפחה ביד רמה, ללא סיגים ובחסות מגוון רחב של חוקים שנועדו לעזור רק לנשים עם ילדים. אבל נניח כאן לדברים של מציאות, נחזור מעט לעבר.
לפני מערכת יחסים זו, כאשר השתחררתי מהצבא. נשאתי נערה צנומה לאישה. וממנה נולד בכורי שהיום נשוי ומשרת בצבא קבע. וממנה גם נולד בני השני, זה אשר שיכלתי לפני כארבע שנים, זה אשר עליו ישבתי שלוש שנים כשאני בתוכי מתהפך ומתחבט בשאלות קשות על בנים, אבות, זוגיות ויחסים בין גברים לנשים.
חוששני כי כאשר התעוררתי ממחשבותיי אלו, גיליתי כי בעד אני שקוע באבל, ושרוי בדיכאון אפלולי, החל ביתי על כל משפחתי להיחרב על ראשי. זוגתי החלה להשתמש במתאמפטמין – שהוא נגזרת של סמים ממריצים, החל מרטלין ונמצא בכמויות גבוהות בחגיגת שהוא סם קיוסקים שרק לפני חצי שנה הוכנס לפקודת הסמים. והגברת שהייתה לי, משתמשת ב"חגיגת" וצורכת אותו תדיר. ויש לו מעלות רבות לסם הזה. מעלות שאין כמותן לנשים:
הסם הזה ראשית ובראשונה גורם להרזיה מהירה, חוסר תיאבון, מרץ רב והמון ריכוז מחשבתי, כאילו בן האדם האיץ את הגוף שלו וכולם סביבו נעים לאט. ככה המשתמש בסם יכול לבצע הרבה מטלות בבת אחת והוא חש בשליטה מלאה. יחד עם זאת, בתחילת השימוש בסם, התחושה המינית עולה והרצון ביחסים אינטימיים גובר מאוד.
מהצד השני, וכמובן שכאן הבעיה, שימוש ממושך במתאמפטמין מחולל שורה ארוכה של תוצאות בלתי הפיכות כמעט לחלוטין. תחילה הצריכה גוברת ועולה והכמויות הופכות להיות גדולות מאוד. אצלי היא הייתה בשיאה משתמשת בעשרים גלולות ליממה. כאשר במחצית מן הזמן היא הייתה ישנה. כך שאין אני יודע בכמה היא השתמשה בהיותה בעבודה. והיא בעבודה יותר 14 שעות לפחות ברציפות בכל פעם. יענו השימוש גובר.
וגם העייפות עולה כאשר מפסיקים, מתחילים להרגיש טיפשים, לא מרוכזים, עצבניים, כעוסים, זועמים וחסרי מנוחה. כעבור כמה חודשים כאלו, הגוף מאותת ומתחילים כאבים בפרקים, השרירים נתפסים, החשק המיני נעלם ללא שוב, הרצון למגע עם בני אדם אחרים נעלם.
המשתמש מתחיל להיות אדיש לסביבה שלו. וכל מה שהוא רוצה זה עוד קצת מרץ כדי שיוכל לעשות בכמה שעות, מספיק כסף לקנות עוד מנה של סם. ועל כך יש בערוץ נשיונל גאוגרפיק כתבה נפלאה. שנקראת. "הסם המסוכן ביותר בעולם".
בקיצור, אין אני יכול לעשות מאומה, אז בחרתי לנתק כל קשר. ולהתחיל לחשוב על מה אני עושה הלאה, כלפי העתיד, בלי להיתפס על העבר המציק.
במבט לאחור, אני היום רואה שאין כל טעם להיצמד אל הילדים כשהם קטנים ולהיות להם אבא במשרה מלאה או חלקית. כי בסופו של תהליך, כאשר הם גדולים. הם תמיד שמים פס על האבא. ונצמדים לאם ללא סייגים, ואלו הם פני טבע הדברים. כך שחסר תועלת לנסות ולשנות סדרי בראשית. כמה שאני לא אשקיע בהם, התמורה תהיה הפוכה לסדר גודל ההשקעה. ולא רק זאת, ככל שאשקיע מרץ בטיפוח הילדים. יעלו בי הציפיות לסעד מהם לכשאהיה זקן נזקק לחסדיהם.
אני רואה את האבות האחרים סביבי, כשהזוגיות ברחבי הארץ מתפרקת והתא המשפחתי מתפצל לשניים. זה אולי מגביר את המכירות והמשק פורח שהרי הצריכה מכפילה את עצמה. אבל זה גם דופק את המסמר האחרון בארון הפטריארכים מהזן הגברי. בד בבד נפתח חלון רחב למטריארכיה של האישה. היום היא שולטת במשפחה ביד רמה, ללא סיגים ובחסות מגוון רחב של חוקים שנועדו לעזור רק לנשים עם ילדים. אבל נניח כאן לדברים של מציאות, נחזור מעט לעבר.
לפני מערכת יחסים זו, כאשר השתחררתי מהצבא. נשאתי נערה צנומה לאישה. וממנה נולד בכורי שהיום נשוי ומשרת בצבא קבע. וממנה גם נולד בני השני, זה אשר שיכלתי לפני כארבע שנים, זה אשר עליו ישבתי שלוש שנים כשאני בתוכי מתהפך ומתחבט בשאלות קשות על בנים, אבות, זוגיות ויחסים בין גברים לנשים.
חוששני כי כאשר התעוררתי ממחשבותיי אלו, גיליתי כי בעד אני שקוע באבל, ושרוי בדיכאון אפלולי, החל ביתי על כל משפחתי להיחרב על ראשי. זוגתי החלה להשתמש במתאמפטמין – שהוא נגזרת של סמים ממריצים, החל מרטלין ונמצא בכמויות גבוהות בחגיגת שהוא סם קיוסקים שרק לפני חצי שנה הוכנס לפקודת הסמים. והגברת שהייתה לי, משתמשת ב"חגיגת" וצורכת אותו תדיר. ויש לו מעלות רבות לסם הזה. מעלות שאין כמותן לנשים:
הסם הזה ראשית ובראשונה גורם להרזיה מהירה, חוסר תיאבון, מרץ רב והמון ריכוז מחשבתי, כאילו בן האדם האיץ את הגוף שלו וכולם סביבו נעים לאט. ככה המשתמש בסם יכול לבצע הרבה מטלות בבת אחת והוא חש בשליטה מלאה. יחד עם זאת, בתחילת השימוש בסם, התחושה המינית עולה והרצון ביחסים אינטימיים גובר מאוד.
מהצד השני, וכמובן שכאן הבעיה, שימוש ממושך במתאמפטמין מחולל שורה ארוכה של תוצאות בלתי הפיכות כמעט לחלוטין. תחילה הצריכה גוברת ועולה והכמויות הופכות להיות גדולות מאוד. אצלי היא הייתה בשיאה משתמשת בעשרים גלולות ליממה. כאשר במחצית מן הזמן היא הייתה ישנה. כך שאין אני יודע בכמה היא השתמשה בהיותה בעבודה. והיא בעבודה יותר 14 שעות לפחות ברציפות בכל פעם. יענו השימוש גובר.
וגם העייפות עולה כאשר מפסיקים, מתחילים להרגיש טיפשים, לא מרוכזים, עצבניים, כעוסים, זועמים וחסרי מנוחה. כעבור כמה חודשים כאלו, הגוף מאותת ומתחילים כאבים בפרקים, השרירים נתפסים, החשק המיני נעלם ללא שוב, הרצון למגע עם בני אדם אחרים נעלם.
המשתמש מתחיל להיות אדיש לסביבה שלו. וכל מה שהוא רוצה זה עוד קצת מרץ כדי שיוכל לעשות בכמה שעות, מספיק כסף לקנות עוד מנה של סם. ועל כך יש בערוץ נשיונל גאוגרפיק כתבה נפלאה. שנקראת. "הסם המסוכן ביותר בעולם".
בקיצור, אין אני יכול לעשות מאומה, אז בחרתי לנתק כל קשר. ולהתחיל לחשוב על מה אני עושה הלאה, כלפי העתיד, בלי להיתפס על העבר המציק.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה