הוא רשום בפנקס הכתובות שלך תחת הכינוי "אהובי היקר" שזה אני. לפחות אהיה עבורך כינויי ותו לא. אז כאן את יכולה לכתוב לי את אשר את חושבת כאשר אינך עייפה או כואבת. תנוחי הרבה, אני מקווה שהעומס הנפשי שהטלתי על כתפייך הקטנות היה גדול מדי - וכעת אני בוכה על חלב שנשפך.
אז לא, אני לא בוכה, אני יודע שמגיע לך יותר ממה שאני כרגע מסוגל לתת אפילו לעצמי, אבל אני משוכנע כי אעמוד על רגליי איתן ואבקש להחזיר את אהבתך ואני אעשה זאת בכבוד רב למענך כי את היית לי האישיות הכי יקרה והייתה לי זכות גדולה לחיות לצידך ולגדל יחד עמך ילדים נפלאים ומקסימים כמו שיש לנו.
אקיצר יקירתי משוש חיי ונשמתי, העתיד עוד יגיד את המילה האחרונה, כולי תקווה שהלהבה אצלך תישמר ולא תגווע כי אני בחיי נפשי אעשה את כל המאמצים להצית את לבך ושוב נחזור להיות מאוהבים, כמו שידענו בימים נפלאים אחרים שבהם היינו חבוקים וצמודים שאני באשליותיי חשבתי כי הם אינם ניתנים לשבירה לעולמים.
אבל התבדית ואולי כבר מאוחר עבורי אצלך, אבל בכול מקרה אני הייתי צריך להתעורר מזה להודות שאני לא יכול להתחבאות בבית ולמסטל עצמי לדעת קבל כל עם כשאני לא נוקף אצבע גם לעזור לך בדברים שבשגרה הייתי עושה. וכך נתתי לעצמי לגרום לך להחליט החלטה קשה כי חשבת שאני צריך זעזוע שידגיש את שאת נפשך מהחרא-ירגון שאני חיי בו ולא זז ממנו.
חלק ממני רוצה להאמין שכך הוא הדבר ואת מנערת אותי קשות כדי שתיכנס בי הידיעה שמה שאני עושה, או יותר נכון לא עושה. הוא לב ומפתח הבעיה ואני צריך לקום ולטפל בעצמי תחילה ולתת לך לנהל חיים רגילים בלי שאטריד אותך בחשק זה או אחר שגורם לך רק לתעב אותי יותר.
חלק אחר, זה הדפוק ביותר. שעושה חושבים הרבה גם כאשר הוא לא רוצה, חושש כי אבדת לו לנצח ופרפורי הגסיסה של לבך לא מזעזעים אותך יותר. יש לך יותר אנרגיה. סר מעל צווארך העול של אדם חסר כול. וכי יש לך תוכניות לשקם את עצמך בכוח הנפלא של עוצמתך. ולתת לזמן לעשות את שקשה לעשות, לתת לאהבה לדהות עם הימים החולפים ולהשאיר את לבך צחור ופנוי לרגש אהבה טהור שאולי בדרכך יעבור וכמו באגדות את חייך בלעדיי תמשיכי לחיות.
אבל זה האני האחר שאותו אני משתיק ולו אני אומר: עברנו כברת דרך ארוכה יחדיו ודרך ארוכה עוד לפנינו את יהבי אני נותן לרננית אהובתי, את בטחוני הכלכלי אני מפקיד בידיה. אני מאמין ברננית בלב שלם שהיא תעזור לי להשתקם. ותרשה לי לכשאחזור לעצמי לנסות ולרכוש באהבה את ליבה היקר והיא עצמה שעבורי היא מעצמה של אהבה טהורה וחוכמת אין קץ.
עד כאן יפתי הרחוקה
רננית.
אז לא, אני לא בוכה, אני יודע שמגיע לך יותר ממה שאני כרגע מסוגל לתת אפילו לעצמי, אבל אני משוכנע כי אעמוד על רגליי איתן ואבקש להחזיר את אהבתך ואני אעשה זאת בכבוד רב למענך כי את היית לי האישיות הכי יקרה והייתה לי זכות גדולה לחיות לצידך ולגדל יחד עמך ילדים נפלאים ומקסימים כמו שיש לנו.
אקיצר יקירתי משוש חיי ונשמתי, העתיד עוד יגיד את המילה האחרונה, כולי תקווה שהלהבה אצלך תישמר ולא תגווע כי אני בחיי נפשי אעשה את כל המאמצים להצית את לבך ושוב נחזור להיות מאוהבים, כמו שידענו בימים נפלאים אחרים שבהם היינו חבוקים וצמודים שאני באשליותיי חשבתי כי הם אינם ניתנים לשבירה לעולמים.
אבל התבדית ואולי כבר מאוחר עבורי אצלך, אבל בכול מקרה אני הייתי צריך להתעורר מזה להודות שאני לא יכול להתחבאות בבית ולמסטל עצמי לדעת קבל כל עם כשאני לא נוקף אצבע גם לעזור לך בדברים שבשגרה הייתי עושה. וכך נתתי לעצמי לגרום לך להחליט החלטה קשה כי חשבת שאני צריך זעזוע שידגיש את שאת נפשך מהחרא-ירגון שאני חיי בו ולא זז ממנו.
חלק ממני רוצה להאמין שכך הוא הדבר ואת מנערת אותי קשות כדי שתיכנס בי הידיעה שמה שאני עושה, או יותר נכון לא עושה. הוא לב ומפתח הבעיה ואני צריך לקום ולטפל בעצמי תחילה ולתת לך לנהל חיים רגילים בלי שאטריד אותך בחשק זה או אחר שגורם לך רק לתעב אותי יותר.
חלק אחר, זה הדפוק ביותר. שעושה חושבים הרבה גם כאשר הוא לא רוצה, חושש כי אבדת לו לנצח ופרפורי הגסיסה של לבך לא מזעזעים אותך יותר. יש לך יותר אנרגיה. סר מעל צווארך העול של אדם חסר כול. וכי יש לך תוכניות לשקם את עצמך בכוח הנפלא של עוצמתך. ולתת לזמן לעשות את שקשה לעשות, לתת לאהבה לדהות עם הימים החולפים ולהשאיר את לבך צחור ופנוי לרגש אהבה טהור שאולי בדרכך יעבור וכמו באגדות את חייך בלעדיי תמשיכי לחיות.
אבל זה האני האחר שאותו אני משתיק ולו אני אומר: עברנו כברת דרך ארוכה יחדיו ודרך ארוכה עוד לפנינו את יהבי אני נותן לרננית אהובתי, את בטחוני הכלכלי אני מפקיד בידיה. אני מאמין ברננית בלב שלם שהיא תעזור לי להשתקם. ותרשה לי לכשאחזור לעצמי לנסות ולרכוש באהבה את ליבה היקר והיא עצמה שעבורי היא מעצמה של אהבה טהורה וחוכמת אין קץ.
עד כאן יפתי הרחוקה
רננית.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה